פעם סבתא היתה זו שבישלה דייסה, שדיברה רק אידיש או לאדינו, ואפתה
עוגיות עם גרגירי סוכר.
אז לכו ספרו לסבתא,
אך הסבתות של היום נמרצות, מטופחות ובעיקר עסוקות!
אם בעבר
אפשר היה לסמוך על סבתא שתוציא את הילד מהגן כשיש פנצ'ר בעבודה, כיום צריך לתאם
שבועיים מראש את ביקור הנכדים, שלא יתנגש עם חוג הפילאטיס היום, עם ההרצאה
באוניברסיטה מחר או סתם יפול על ישיבת הדירקטוריון בשבוע הבא.
ואם פעם, בארוחת ערב אצל סבתא, היו הנכדים זוכים לפינוקים
כמו רוגלאך ושוקו, היום תמצאו על השולחן: לחם מלא, גבינה רזה וסלט קינואה. והן
כמובן לא נשארות מאחור בכל הנוגע לטכנולוגיה: הן גולשות באינטרנט, משתפות תמונות
בווטסאפ ומקבלות מיילים בסמארטפון. אז עם סבתות שכאלה, נראה לי שהגיע הזמן שנעדכן
גם את השפה – כי "לך ספר לסבתא" "שמחת זקנתי" ו"אילו
לסבתא היו גלגלים" הם פתגמים שכבר ממש, אבל ממש לא לעניין...
אז הפעם הבאתי עוגה קצת נוסטלגית, עם שידרוג עדכני
(עפ"י רעיון מהרשת):
רולדה מתוקה מנוקדת
מה צריך?
4 ביצים
1/2 כוס ועוד כף סוכר
1/4 כוס שמן
1/2 כוס קמח
1/4 כוס קקאו
שמנת לקצפת / קצפת צמחית
אבקת פודינג וניל
מה עושים?
מפרידים ביצים ומקציפים חלבונים עם חצי מכמות הסוכר לקצף
יציב ומבריק. מקציפים חלמונים עם יתרת הסוכר לתערובת תפוחה ובהירה. מקפלים את הקצף
לחלמונים.
מוסיפים קמח ושמן ומקפלים בעדינות. מעבירים 2 כפות מהתערובת לשקית זילוף
וזולפים נקודות על תבנית מרופדת בנייר אפיה.
מכניסים את התבנית למקפיא ל-15 ד'. מוסיפים לתערובת את הקקאו
ומקפלים. יוצקים את הבלילה לתבנית ומשטחים בעדינות. אופים 8 דקות ב- c°170.
איך עושים?
הופכים את העוגה על מגבת מקומחת ומשחררים את הנייר.
הופכים חזרה אל הנייר, מגלגלים את העוגה בעודה חמה עם הנייר לגליל ומניחים לצינון. מקציפים שמנת עם פודינג לקצפת יציבה. פותחים את הגליל ומורחים את הקצפת על כל שטח העוגה. אפשר להוסיף תותים, שוקולד או כל תוספת שמתחשק. מגלגלים את העוגה על הקצפת עוטפים בנייר אלומ' ומקררים עד להגשה.
הופכים חזרה אל הנייר, מגלגלים את העוגה בעודה חמה עם הנייר לגליל ומניחים לצינון. מקציפים שמנת עם פודינג לקצפת יציבה. פותחים את הגליל ומורחים את הקצפת על כל שטח העוגה. אפשר להוסיף תותים, שוקולד או כל תוספת שמתחשק. מגלגלים את העוגה על הקצפת עוטפים בנייר אלומ' ומקררים עד להגשה.
אז לכו ספרו לסבתא,
חביבה.
