יום שלישי, 25 בדצמבר 2012

לורד סנדוויץ'



כמו בכל בית בישראל, גם אצלנו בכל בוקר, מתחיל מסדר הסנדוויצ'ים.
אני שואלת בהתלהבות: "מי רוצה גבינה צהובה בכריך?"
אחת קטנה מצייצת: "אני רוצה, אבל עם זיתים".
אין בעיה! קבלי אחד גבינה צהובה עם זיתים.
"גם אני רוצה זיתים" נשמע קולו של הבחור מכתה ב', "אבל עם קוטג'".
בבקשה כריך קוטג' עם זיתים בדרך.
"איכס, לא רוצה קוטג'" אומרת הגדולה "בא לי גבינה לבנה".
מיד יגיע גבינה וזיתים בשבילך.
"אמא, אפשר חומוס עם מלפפון חמוץ?" שואלת השלישית.
נו בוודאי שאפשר, העיקר שיאכלו.
והבכור בכלל מעדיף טונה...

וכך אני מוצאת את עצמי מכינה סנדוויץ' כבקשתך לכל ילד, ועל השיש מונחים, כמו חיילים, כל הממרחים והתוספות שהכיל המקרר.
נו שויין, העיקר שיהיו בריאים...
 
למחרת בבוקר אני מוצאת כריך שלם בתוך שקית מונח לו אחר כבוד בילקוט של הנסיך.
"למה לא אכלת את הכריך אתמול?" אני שואלת משתוממת,
"לא טעים לי"
"אבל לא טעמת"
"טוב, לא התחשק לי. וחוץ מזה, אם את רוצה שאני בטוח אוכל את הכריך - שימי לי שוקולד..."
 
לך תלמד ילדים לאכול בריא...

אז לכבוד שבת הכנתי כריך שכולם אוהבים! (כי רק בשבת אני מרשה שוקולד...)

 
עוגיות סנדוויץ'
ותשכחו מהעוגיות הקנויות עם הקרם התעשייתי
 

 

מכינים קרם שוקולד:

 1/2 כוס שמנת לקצפת או קצפת צמחית
 2 כפות אבקת קפה
150 ג' שוקולד מריר או לבן
3 כפות חמאה או מחמאה
1 כף ליקר שוקולד

ממיסים את כל החומרים בכלי על אדים ומערבבים עד שנוצר קרם אחיד.
כשהקרם מצטנן ומתייצב מורחים בכפית או בשק זילוף מעט קרם בתחתית עוגיה ומצמידים עוגיה שניה. כדאי לשים במקרר עד שמתייצב.
אפשר לשמור עד שבוע בכלי אטום.
 

 
 
 
תודו שזו הפסקת האוכל הכי מתוקה שהיתה לכם...
 

יום רביעי, 28 בנובמבר 2012

בייבי בום!

איני יודעת כיצד הפך להיות ורוד לצבע של בנות, אבל מה שבטוח, ברגע שמגיחה לעולם תינוקת ורדרדה, מיד מתמלא הבית בשפע של פריטים, אביזרים ובגדים בגוון הפסטלי הממכר!

יתכן שלכל החגיגה הורודה תורמות לא מעט, חברות הייצור והשיווק לתינוקות, המאלצות את האמהות המתרגשות לקנות לכל תינוק או תינוקת את הצבע ה"נכון" וכך לא יתאפשר להעביר בירושה אביזרים ובגדים מילדה לילד ולהיפך. שהרי לא יעלה על הדעת להלביש לעוללנו הגבריים את פריטי הלבוש הורודים שלבשה אחותו בלידתה, ומן הצד השני, לכל תינוקת, כבר עם צאתה מבית החולים, מחכה מלתחה מפוארת של שמלות ורודות ומתוקות.

וכשיוצאת האם הטריה לסיבוב הראשון בעגלה, ובתוכה ה"חבילה" המתוקה עטופה במחלצות הורודות, מכוסה בשמיכה ורודה, עם מוצץ, בקבוק, כובע, סינר, גרביים ומה לא בצבע תואם, אף אחד לא מעלה את השאלה: נו, אז מה נולד? שהרי התשובה בגוף המתקפה הורודה...

על כן כשנולדה לחברינו נסיכה אחרי 5 בנים, לא היתה ברירה, למען האמת גם עשינו זאת בשמחה רבה, וחגגנו בתפצוצת של עיצוב ורוד ומתקתק...

התחלנו בעוגיות מקושטות:


קרצנו לבבות מבצק פריך בטעם וניל ואחר האפיה הדבקנו לבבות לבנים שקרצנו מבצק סוכר מחותכן לב מעט קטן יותר. עיטורים זילפנו מרויאל אייסינג בורוד בייבי ובורוד פוקסיה.




בהמשך טבלנו מרשמלו ורודים על שיפודים בשוקולד מומס וטבלנו בסוכריות צבעוניות. כל כך פשוט להכין, אבל כל כך מענג...

הוספנו קאפקייקס עם זילופי קרם וניל בעיטור בקבוק ורוד וחמוד מבצק סוכר.





וכדי שהחגיגה תהיה מושלמת, הוספנו עוגת שוקולד נימוחה ומושחתת בציפוי בצק סוכר עם פיסול של דובי מתוק, שהפך אותה ליצירת פאר ורדרדה!




 
 
 
והנה לסיום מתכון לקאפקייקס וניל טעימים ועשירים:
(המתכון מבוסס על מתכון לעוגה שמצאתי ברשת, ניסיתי ואהבתי)
 
 
 
מזל טוב אלישבע וברוכה הבאה לעולם ורוד ומתוק... בינתיים...
 
 
 
אהבתם? נהניתם? ניסיתם את המתכון? ספרו לנו בתגובה
 
רוצים לקבל את הפרסומים החדשים בבלוג ישירות למייל שלכם?
הרשמו כמנוי בקישור כאן למטה ותדעו מיד כשמתפרסם פוסט חדש!
תודה ולהתראות בפוסט הבא!

יום שלישי, 30 באוקטובר 2012

גברת "מודה"


ככה זה מתחיל...

-          אוף, אין לי מה ללבוש!

-          נו באמת, הארון שלך מתפוצץ מבגדים...

-          אבל שום דבר לא מתאים!

-          תנסי אולי את החולצה הלבנה?

-          לא, היא ממש משמינה.

-          אז תלבשי את החצאית הירוקה...

-          השתגעת?! יותר מדי ארוכה!

-          ומה עם השמלה השחורה?

-          היא כל כך שנה שעברה...

-          אז מה תלבשי לחתונה של תיתי???

-          אני קופצת לקניון... אימא, תלווי לי 500 שקל...

 
רק התחילו לנשב רוחות הסתיו בחוץ (טוב נו, אין כאן באמת סתיו – זה רק לוח השנה שאומר שהיה אמור להיות סתיו עכשיו ובעצם חם פה כמו באוגוסט) והנה התחדשו להם חלונות הראווה במיטב אופנת הסתיו מאירופה ומארה"ב ומביאים את בשורת הצבעים והמראות "הנכונים" לעונת החורף הבאה עלינו לטובה. ביני לביני אני תוהה, מי הוא זה שמחליט מה "נכון" השנה: אילו צבעים נלבש, מה אורך החצאית, איזו שמלה "הולכת" היום ובאיזה כיסוי ראש נלפף את ראשינו? האם יושבת לה באיזו בירה אירופית מין "גברת מודה", או אולי זה בעצם "אדון טרנד", שמחליטים בשבילנו מה נלבש, על מה נשב, איך יראה המטבח ומה נאכל במסעדה?

ומה עם הביטוי האישי? איפה "אני" בכל הסיפור הזה?

אז נכון, המחשבה די מרגיזה ואפילו מקוממת, אבל בסופו של דבר, כולנו רוצים להיות "בעניינים", מעודכנים וכן... אופנתיים!

ואיפה נבטא את עצמנו? את אישיותנו? אולי בזה שנדע להבחין מהו רק "טרנד" חולף ומה הגיע לפה כדי להישאר...

 

אז הפעם, הנה אופנה אחת טובה שמגיע לה להישאר – הטרנד החדש שהגיע מארה"ב בתחום המתוקים: קייקפופס. לא מדובר בהמצאה חדשה, אלא בחיבור גאוני בין עוגה למקל שהופך את הכיבוד ביום הולדת או בכל מסיבה עם ילדים לחגיגה מתוקה אמיתית!

קייקפופס

ההכנה אומנם דורשת מספר שלבים ותהליכים, אך התוצאה שווה את ההשקעה.

מה צריך?

·         עוגה בחושה מוכנה (כל עוגה תתאים: שוקולד, וניל תפוזים וכו')

·         קרם חמאה

·         150 גר' שוקולד מריר איכותי

·         מקלות סוכריה / מקלות ארטיק / קשי שתיה

·         סוכריות לקישוט

מה עושים?

מכינים עוגת שוקולד טעימה - אני אוהבת את המתכון הזה:

 
 

לאחר שהעוגה התקררה לגמרי מפוררים לפירורים קטנים. ( קיצור דרך: אפשר להשתמש בעוגה קנויה – הילדים לא יתלוננו...)


מכינים קרם חמאה:

125 ג' חמאה / מחמאה

1 כף תמצית וניל (עדיף אמיתית)

300 ג' אבקת סוכר

2 כפות חלב / מים

להקציף היטב חמאה עם א. סוכר עד לקבלת קרם בהיר. להוסיף ת. וניל וחלב ולהמשיך להקציף עד שמתקבל קרם אורירי.

מערבבים את הקרם עם הפירורים בהדרגה. (קיצור דרך: אפשר להשתמש בממרח שוקולד, נוטלה או כל ממרח אחר). בכל פעם מוסיפים כף קרם עד לקבלת מרקם של עיסה יציבה והפירורים מתאחדים ( עיסה רכה מדי לא תאפשר יצירת כדורים...)


איך עושים?

יוצרים מהעיסה כדורים קטנים (בגודל כדור פינג פונג) ומניחים על מגש במקרר כחצי שעה.


ממיסים שוקולד מריר עד למרקם חלק ונוזלי.

טובלים את המקלות או הקשים בשוקולד

ונועצים במרכז כל כדור עד אמצעיתו (השוקולד ימנע מהכדור להחליק על המקל).

 





מניחים לקירור נוסף. טובלים כל כדור בשוקולד המומס ומסובבים עד שכולו מצופה.





ניתן לטבול בסוכריות צבעוניות או לקשט בנייר אכיל מודפס.

נועצים את הקייקפופס בקלקר או ספוג ושומרים במקרר עד להגשה.

ואז לא יישאר אפילו פירור... באחריות!









 


 
 
 
 


יאמי יאמי!
 

יום ראשון, 23 בספטמבר 2012

קינוח לחג

- נו הכנת?
- הכנתי מה?
- רשימת קניות! אני יוצא לסופר עוד 5 דקות... ואל תשכחי, אנחנו מוזמנים לוייצמנים לערב החג.

כאילו שיכולתי לשכוח... כמו שאסיר בבית סוהר לעולם לא שוכח את ימי החופשה שלו, אין אישה ששוכחת מתי היא מוזמנת לארוחת חג... סוף סוף ערב חג בלי בישולים ובלי כלים!

הא, הצחקתם אותי!
הרי אי אפשר לבוא בידיים ריקות!
אז התנדבתי להביא עוגה (אלא מה?) ויש הרי מוניטין שצריך להצדיק...

אז שינסתי מותניים והתחלתי בפרוייקט: ניפיתי קמח ועירבלתי ביצים, הוספתי סוכר ושימנתי תבניות, הקצפתי קצפת וזילפתי קרם. ואחרי 4 שעות עמדה לה על השולחן עוגה חגיגית עם 7 שכבות של טורט, 2 סוגי קרם ומוס אורירי מלמעלה. ובקיצור: הלך חצי יום עבודה ונותר כיור מלא כלים...




נו, אז מה הרווחת? הוא שואל
ואני מביטה על הקונסטרוקציה המפוארת וחושבת: הרי היה יותר קל ובוודאי יותר מהיר, לשים מגש תפוחי אדמה בתנור, להכניס עוף לגריל ולבשל מרק בסיר...

בחג הבא, הוייצמנים אצלנו!  והפעם, היא תביא עוגה...


אז היום הבאתי קינוח מתוק, אלגנטי ובעיקר פשוט להכנה:

טראפלס שוקולד

מה צריך?

250 ג' שוקולד מריר איכותי (50% מוצקי קקאו לפחות)
1 מיכל שמנת מתוקה להקצפה 32% שומן לפחות (או קצפת צמחית לטראפלס פרווה)
לציפוי: אבקת קקאו משובחת, אבקת נוגט, סוכריות קישוט קטנטנות, שקדים טחונים, אגוזים קצוצים וכל מה שאתם אוהבים עם שוקולד...

מה עושים?

מרתיחים שמנת (אפשר גם במיקרו) עד שמתחילה לבעבע. (אם משתמשים בקצפת צמחית, יש לשים לב שמצויין על האריזה שניתן להרתיח את הקצפת). מסירים מהאש (או מוציאים מהמיקרו)
מוסיפים את כל השוקולד, שבור לקוביות אחידות, ומערבבים עד שהשוקולד נמס לגמרי ולא נשארים גושים.

שולחים לקירור במקרר ללילה (לפחות 8 שעות). קיצור דרך לממהרים - אפשר גם לקרר שעתיים במקפיא.

לאחר שתערובת השוקולד התקשתה והתייצבה לגמרי, יוצרים כדורים קטנים בעזרת כף פריזיאן (הכף העגולה שיוצרת כדורים מאבטיח), אם אין כף פריזיאן - זה הזמן ללכלך את הידיים...

רצוי ליצור כדורים קטנים כי השוקולד מאוד עשיר ומספיקה כמות קטנה ליהנות ממנו.
את הכדורים שולחים שוב למקרר לקירור נוסף של כשעתיים (או חצי שעה במקפיא)

איך עושים?

מניחים את הציפויים שבחרנו בקעריות ומגלגלים את הכדורים בקעריות עד לכיסוי מכל הצדדים.
וזהו! הקינוח המקסים שלכם מוכן (אם תצליחו לשמור משהו עד שתגיעו למארחים...)
כדאי לשמור את הטראפלס המוכנים במקרר או במקפיא.

את התוצרת המוצלחת אפשר להגיש בצנצנת זכוכית, קופסא מהודרת או צלחת חגיגית.

בתאבון!
וכמובן - חג שמח ומתוק!


אשמח לשמוע איך יצא לכם וגם תגובות אחרות... להתראות בפוסט הבא!
 

יום חמישי, 13 בספטמבר 2012

התחלות חדשות...

שנה חדשה מתחילה... אוירה של התחדשות באויר... ניחוחות של חג מתחילים למלא את הרחובות וחילופי עונות עומדים ממש בפתח.
אז בתוך אוירת ההתחדשות הכללית, החלטתי להתחדש לי בבלוג חדש.
עוד לא ממש יודעת לאן הוא יתפתח וכיצד הוא יגדל ויצמח, אבל משהו התחיל לדגדג באצבעות והרגשתי שהגיעה השעה לתת לדברים לצאת לאור...

מקווה שתאהבו ואשמח מאוד גם שתגיבו!

אז הנה מתחילים...

שנה טובה ומתוקה!

שולחן החג, הערוך לקראת ראש השנה, זכור לי עוד מילדותי, כשולחן חגיגי במיוחד. מפה חדשה ויפה, כלים לבנים נוצצים, דבש זהוב בכלי זכוכית ושפע של סימנים ותבשילים ריחניים, ממלאים את השולחן. רוביא וכרתי, סלקא ותמרים וכל המרבה הרי זה משובח... לעיתים היה נדמה שבכל שנה נוספו עוד סימנים שאומצו מעדות שונות ומבתים שכנים. אבל הנפלא והמתוק מכולם, זה שתמיד הייתי מחכה לו בסבלנות עד לסוף הברכות, זה שמבחינתי, אין ראש השנה בלעדיו, מלך החג: תפוח בדבש. הייתי טובלת את פיסת התפוח האדום, העסיסי והחמצמץ בדבש הסמיך עד שהיה עוטף אותו מכל צדדיו ומגישה אל פי בנגיסה של עונג צרוף. הדבש היה מטפטף על הסנטר והידיים, אך לי לא היה אכפת, כמו ברגע של הארה ושל קדושה... שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה כדבש...

 

ומה מתאים יותר לראש השנה, מלקשט את השולחן בתפוח אדום העשוי מעוגיה מתוקה מקושטת מעשה ידינו?

 

מה צריך?

עוגיות מבצק פריך בצורת תפוח (אפשר גם עוגיות עגולות אם אין חותכן מתאים)

קרם "רויאל אייסינג" בצבעים אדום, חום וירוק

טוש צבע אכיל שחור

 

איך עושים?

רויאל אייסינג ניתן לקנות באבקה בחנויות המתמחות (לגעת באוכל, מותק, סו שף, טייסטס וכדו')


תמונה מס' 1
או להכין לבד מ-250 ג' אבקת סוכר מעורבב היטב עם חלבון אחד של ביצה  Mעד שנוצר קרם סמיך ומבריק. מחלקים ל-3 קערות ומכסים בניילון (למנוע התייבשות). לכל קערה מוסיפים את הצבע המתאים (אדום, חום, ירוק) ומערבבים היטב (רצוי לשים בקערה של הצבע האדום כמות קרם כפולה מהצבעים האחרים). ממלאים שקיות זילוף חד פעמיות בקרמים הצבעוניים וחותכים במספרים את הקצה.


 

מה עושים?
תמונה מס' 2
מתחילים בזילוף קו המתאר של העוגיה לפי הצורה הרצויה – תמונה מס' 1 (בעוגיות העגולות מזלפים צורה של תפוח ומשאירים מקום לגבעול ולעלה).
 
בהמשך ממלאים בקרם את השטח בתוך קו המתאר שזילפנו – תמונה מס' 2.
מזלפים בצבעים הנותרים, פס חום רחב לגבעול וצורת עלה בירוק – תמונה מס' 3.
ממתינים כשעתיים עד 4 שעות להתייבשות מוחלטת.


תמונה מס' 3
לאחר שהקרם נוקשה ויציב ניתן לכתוב עם הטוש ברכות לשנה החדשה או את שמות האורחים לסידור מקומות וכדו'.


 

 
 
 
 
שנה מתוקה לכל בית ישראל.