העולם נחלק לשניים: לאלו שאוהבים הפתעות ולאלו ששונאים אותן.
יש כאלו ששולחים אינספור רמזים על התאריך המתקרב, הפריטים שחשקה בהם נפשםוהעוגה החביבה עליהם, כדי שחס וחלילה אף אחד לא ישכח כמה הם אוהבים מסיבות הפתעה. ולעומתם יש את אלו שמזהירים חזור והזהר שאף אחד לא יעיז להפתיע אותם באיזו מסיבת יום הולדת אפילו משפחתית וצנועה.
כמובן שהכל נובע מהצורך שלנו בשליטה או ביכולת להיות לרגעים, נתונים לחסדיו של הלא נודע.
שמים בקערה חומרים יבשים ומערבבים.
בהצלחה,
כמובן שהכל נובע מהצורך שלנו בשליטה או ביכולת להיות לרגעים, נתונים לחסדיו של הלא נודע.
כשהיינו חניכים בתנועת הנוער, הייתה לנו תקופה של מסיבות הפתעה – כל
אחד זכה ביום הולדתו להיכנס לחדר חשוך, כשעדת מתבגרים צורחים להם מול פניהם
המשתאות את הקריאה האולטימטיבית: ה-פ-ת-ע-ה! כמובן שעם הזמן, הציפיה לאותה הפתעה
ידועה מראש, גרמה לכך שהיינו צריכים בכל פעם לשדרג את רמת התחכום, כדי לשמור על אפקט
ההפתעה, למרות הציפיה המובנית. אז היו מסיבות מעגל חברים במדרחוב, במדורה על שפת הים, בפיצריה השכונתית, בפארק השעשועים ואפילו
בבית חולים (לאחד החבר'ה שאושפז לניתוח בדיוק ביום ההולדת שלו)...
אבל כשמסיבת ההפתעה למדריך, שהתקיימה במערת התאומים, נגמרה בכמעט
התקף לב והזמנת ניידת שח"ל, הבנו שמיצינו את ההפתעות לזמן מה...
אז הפעם, הפתעה קטנה ובלתי מזיקה (אולי חוץ מלשיניים – אז
צחצחו היטב אח"כ)
קאפקייקס הפתעה
אז מה עושים?
מוסיפים ביצים, שמן, חלב ווניל ומערבלים לאחר כל תוספת.
מרפדים תבנית בנייר אפיה ומשמנים.
שופכים כ-1/2 מהתערובת לתבנית ואופים בחום בינוני.
לאחר כ-30 דקות מתקבלת עוגה זהובה נמוכה.
מניחים לעוגה להתקרר.
כשהעוגה התקררה מפוררים אותה בקערה ומוסיפים
2 כפות ריבת תות. מעבדים עד שנוצרת עיסה דביקה.
(ניתן לחזק את הצבע עם צבע מאכל אדום)
מהעיסה יוצרים כדורים קטנים בקוטר כ-2.5 ס"מ.
שימו לב, פה מתחיל החלק הטריקי...
יוצקים מהתערובת שבקערה לגביעי נייר עד 1/3 הגובה.
שמים במרכז כל גביע כדור אדום.
יוצקים את שארית התערובת על הכדורים כמעט עד לכיסוי.
אופים בחום בינוני עד שהקאפקייקס יציבים (כ-20 דקות).
ניתן לקשט בקרם ובקישוטים אכילים כיד הדמיון...
חביבה





אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה